ד”ר צבי וינשטיין
העולם דבק במושג “עיר חכמה” ומנתח את הסאגה הזאת מכל היבט אפשרי. במיוחד גולש השיח לתחום השימוש בטכנולוגיות מתקדמות וכיצד ניתן ליישמן בעיר, ואגב כך, גם לעשות הון על חשבונן של ערים שלא כולן מבינות לעומק את משמעות המונח”עיר חכמה”. העיקר הוא לא להכריז “עירי עיר חכמה”.
בהקשר זה נשאלות השאלות הרבות הנוגעות לכל תחומי חיינו: מהם הקריטריונים, המשתנים, וכיצד ניתן להעריך ולמדוד האם הושגו המטרות שהוצבו לחזון העיר החכמה מי הם הנהנים מטכנולוגיה חכמה המותקנת בעיר? האם האוכלוסייה כולה? האם ישנן קהילות מודרות שכישוריהן חסרים ידע והבנה? האם מישהו נתן דעתו כיצד להעביר את המידע הזורם באמצעי התקשורת? מהו המחיר האישי שכל אחד מאתנו משלם במרוץ הבלתי נגמר אחר להיות up-to-date?.
כמה מיכשור ואמצעים יכולה עיר לספוג ולעשות בהם שימוש באין ספור הנתונים הזורמים למרכזי המידע והניתוח הסטטיסטי? בעידן הסייבר, הגלישה הפיראטית לפרטיות, אין -ספור חידושי האפליקציות, הסמארט-פון שהפך לאיבר חשוב בגופנו שלא ניתן להיפרדות, ההשלכות החברתיות והכלכליות של העידן הטכנולוגי המואץ הן לרמה הלאומית והן לרמה המקומית?
דור ה- Z נולד כנראה עם שבבים גנטיים המושרשים בו מיום היוולדו. במאה ה-21 אנחנו חיים בקצב מואץ ההולך ומתגבר מיום ליום. טכנולוגיות מתחלפות במהירות, חברות וסארטאפים ממציאים את העולם מחדש בכל רגע. לא נראה כי נוכל בעתיד הקרוב לומר כי אנחנו חיים היום במהפכה הטכנולוגית מספר כזה ואחר.