יוסי פשר
הבסיס לכל דיאלוג ולכל ויכוח נטוע ביכולת ההקשבה הסבלנות והסובלנות של המשתתפים. הקשבה לדברים הנאמרים ולדברים שאינם נאמרים או לדברים המרומזים. במידה והדיאלוג או הוויכוח מתקיימים במפגש של פנים אל פנים, ישנה חשיבות רבה להקשבה לשפת הגוף ולתקשורת הבלתי מילולית המוחלפת בין הצדדים.
ערים חכמות הן ערים שנעים לעבוד, לבלות ולחיות בהן. עיר שתושביה ושעובדיה בוחרים בדיאלוג על פני ויכוח היא נעימה יותר, בטחה יותר ויעילה יותר.
פתיח זה נראה ונשמע באנאלי ומובן מאליו, אילמלא המציאות בה מתקיימים הדו שיח או הרב שיח בתרבותנו המתאפיינת בדרך כלל (כמובן שישנם גם יוצאים מן הכלל) בחוסר הקשבה, חוסר סבלנות וחוסר סובלנות לדברי הזולת. ברשימה זו אנסה לאפיין, להבהיר ולהבחין מה בין ויכוח לדיאלוג וכיצד ניתן לגשר ביניהם.
ובכן נפתח ונאמר שחילוקי דעות הם תופעה חיובית ומפרה. מכיוון שתפיסת המציאות היא סובייקטיבית ואין אדם רואה אלא מהרהורי לבו, הרי שיש מקום למגוון דעות ולריבוי זוויות ראיה בכל שיח בין אם הוא פרטי, בין אם הוא ציבורי הנוגע בדברים העומדים ברומו של עולמנו ולעתים קרובות גם בנפשנו.
המאפיין את תרבות הוויכוח במקומותינו, בכנסת וועדותיה, ברשויות המקומיות, בבתי הספר ובבית (במידה רבה בהשראת תכניות הבידור בטלוויזיה שבה כל דאלים גבר, (ראה תכניות פוליטיקה בערוצים השונים, המנחים אינם קובעים כללי משחק ואינם שולטים ב”מתאבקים”) הוא הקרב, התחרות, המאבק, שבו כל צד מנסה להוכיח את צדקתו ובעיקר את טעותו של האחר, בחזקת דרכי או דרכנו היא הנכונה, הראויה והצודקת ואין בילתה. בוויכוחים אצלנו אין שום התחשבות בזולת, בדעותיו ובעיקר ברגישויותיו. במידה וקיימת הקשבה לזולת הרי זאת על מנת למצוא נקודות תורפה בטיעונין ולהביסו. המתווכחים עושים כל מה שביכולתם, לאטום עצמם לרעיונות חדשים ולדבוק בדעותיהם בחירוף נפש. ישנם כאלה המייצגים אידאולוגיות מימין, כאלה משמאל וכולם מהלכים בקווים מקבילים אשר כידוע לעולם לא ייפגשו.
הדיאלוג לעומת הוויכוח מתבסס מלכתחילה על פתיחות, שבסיסה הקשבה אמיתית לדברי הזולת. מכאן שדיאלוג הוא שיתוף פעולה בו עובדים יחד על למידה הדדית המעודדת את המשתתפים לזהות מטרות, שאלות משותפות, קשיים בעיות אילוצים, דרכים אפשריות לפתרון והתמודדות. מתוך אלה עולים רעיונות משותפים ונוצרים חדשים.
הנחת היסוד בדיאלוג גורסת שאין דרך אחת נכונה אלא דרכים רבות לפתרון מוצלח. בגישה זו מגלים המשתתפים רגישות רבה יותר לרגשות הזולת, רעיונותיו ותקוותיו. מטבע הדברים אם נכין עצמנו מראש לתרום את מיטב רעיונותינו מתוך פתיחות ומוכנות לשינוי, מתוך כוונה לבנות הבנה והסכמה, נחפש ונמצא את הדברים הטובים ברעיונותיו של הזולת ואז נוכל לשקול ואפילו לשנות את דעותינו מן הקצה אל הקצה.
סוף מעשה השיח התרבותי הינו לא רק במחשבה תחילה, אלא בפתיחות, סבלנות, סובלנות והקשבה תחילה.
במסגרת המכון לערים חכמות, אנחנו מציעים פעילויות מעודדות דיאלוג. באמצעות פעילויות במוסדות החינוך, בתנועות הנוער, בימי עיון לסדנאות לעובדי עירייה ועובדי המוסדות הציבוריים ואף פעילויות פתוחות לציבור המציעות מעגלי שיח והדברות.
בברכת דיאלוג פורה ומפרה.
יוסי פשר
מומחה בפיתוח כלים ובפעילויות להדרכה ולהידברות.